אני לא מרוצה מהדרך בה עבדתי היום וזו האמת על השולחן.
עבדתי לבד, ללא חדר מסחר עקב תקלה במחשב. זיהיתי 3 ריוורסלים מצויינים ב LEH, BA, CVX שכל אחד מהם נתן דולר עד דולר וחצי. סחרתי בשניים וברחתי. כן ברחתי בלחץ במחיר הכניסה.
זה מחיר הלמידה שלי כעת. ללמוד לסמוך על הסטופ והבנתי את השוק. כי הבנתי וקראתי נכון. רק לא השכלתי לממש.
נשאלתי מתי אני מתכוון להגדיל כמויות. אני חושב שזה ברור. כל עוד לא אשלים טרייד כמו שצריך אני לא מטריד עצמי עם שאלה זו.
נקודה חיובית. כבר כמה ימים שאני יוצא ירוק מהשוק. זה בהיר ולא מעבודה נכונה מספיק, אבל זה צעד בדרך - מהפסד להפסד קטן לרווח קטן ומשם לרווח גדול.
שבת שלום.
יום שישי, 11 ביולי 2008
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
הי איתן הגדלת כמות? אולי יותר הקטנה אתה כל הזמן בורח ממניות זה בדרך כלל כי אתה מפחד לספוג הפסד כי אתה אולי בכמות שלא מתאימה נסה להכנס בכמות שלא תפריע לך גם אם מניה תלך נגדך 30-40 סנט ברגע שתלמד להיות רגוע בזמן תיקון תעשה צעד גדול קדימה לא צריך להתביש לסחור בהתחלה ב40-50 מניות מה שחשוב זה ללמוד את הדרך ושם הדרך יותר קלה תתעלם מהעמלות זה סחר לימוד מאוד זול בשלב זה
anonimi you are right
איתן, אני עדיין מזהה מספר בעיות עקרוניות אצלך. אחת מהן כנראה קשורה בדרך והמקום שבו חונכת.
אחד הדברים החשובים שאתה צריך לעשות לפני שאתה נכנס לטרייד הוא לתת לו יעד. לא רק מהו הסטופ לוס שלך אלא גם היעד הסופי הצפוי ע"פ התבנית.
ברגע שיש לך את הסטופ לוס מצד אחד ואת היעד מהצד השני, מה שנותר לך הוא פשוט להכניס שתי פקודות בהתאם ולהסתלק מהמחשב - תנסה את זה על אמת ותופתע עד כמה זה יכול לשפר את המסחר שלך.
לגבי מה שאנונימי רשם, הוא בהחלט צודק! אי אפשר לקחת פארשיאל ראשון במרחק קטן מהסיכון שלך. השיטה שבה אני נוקט ברוב הפעמים היא:
כאשר אני מגיע לרווח של 1R (הסיכון שלי - מרחק בין כניסה לשסטופ לוס) אני לא לוקח פארשיאל אלא פשוט מזיז את הסטופ לנקודת הכניסה שלי ככה שעל הטרייד הזה לא אפסיד כסף.
אם וכאשר אני מגיע לרווח של 2R או קרוב לכך אני מוציא חצי מהפוזיציה ומתחיל להזיז את הסטופ לכיווני בהתאם לגרף. הכלל האחרון שאני עובד איתו הוא יציאה בסטופ אחרון בסגירה מעל ה5EMA וזהו! כל עוד אין סגירה כזו אני פשוט מנסה להמשיך לרכב עת הטרייד (ברגע שהגעתי ליעד לעתים אני פשוט סוגר הפוזיציה ולעתים אני מוציא רבע ומנסה להמשיך לרכב על הרבע האחרון).
אתה פשוט חייב את זה לעצמך אחרת תמשיך לאכול כמו ציפור ולחרבן כמו פיל :) ומעבר לזה התיסכול על פיספוסים של מהלכים יכרסם אותך מבפנים עד כדי אובדן קור הרוח.
הוסף רשומת תגובה